באחד מגלי הקורונה האחרונים היו אנשים כל כך מיואשים, עד שהעדיפו להידבק-ולגמור-עם-זה.
הבידודים, הסגרים, הבדיקות, החיסונים, הכל כבר נמאס עליהם, והם רק חיפשו מאומת לחבק כדי להידבק.
*****
ככה גם עם הפחד שלנו מכשלון.
אנחנו מפתחים כזו חרדה, שלפעמים מרוב שזה בלתי נסבל, בא לנו שהכשלון יבוא כבר ונגמור-עם-זה.
כך יוצא שהאומללות שלנו מגיעה מההתנגדות לכשלון, לא מהכשלון עצמו.
*****
מה אפשר לעשות?
הרעיון הוא לא לנסות להצליח, אלא לנסות להפוך כשלון להצלחה.
אף אחד לא עשה משהו מעניין/טוב/איכותי על הפעם הראשונה שלו. אלה שרוצים להצליח כבר בהתחלה, בדרך בכלל לא מתחילים.
עדיף להתחיל מכשלון ולהתקדם.